זוכרים את הסרט עידן הקרח? אני יודעת, זה די מסגיר את הגיל שלי 🙂
אחד הסרטים הטובים. כל הטרילוגיה, האמת.
בסרט השני בטרילוגיה, אנחנו מתחילים את הסרט עם משפחת הממותות: אבא מני, אמא אלי, והבת פיצ׳ס בת העשרה.
כרגיל, פיצ׳ס ואבא רבים על בנים, גבולות וכל מה שאנחנו מכירים. אחרי עוד ריב גדול, כשכולם עדיין כועסים משהו קורה:
תזכרו, אנחנו מדברים על תחילת הסוף של עידן הקרח. התחממות כדור הארץ והשלגים שנמסים, האדמה פתאום זזה להם מתחת לרגליים, קרחוני השלג נשברים, האדמה נחצית לשניים. אבא מני עם כמה חברים, מוצא את עצמו בצד אחד של הקרח. אמא אלי והבת פיצ׳ס נשארו בצד השני. הקרחונים מתרחקים אחד מהשני, כל אדמת הקרח נשברת ומני והחברים שלו נמצאים בצד הלא נכון. הקרחון שלהם נסחף לים, ונשבר ושוב נשבר, עד שהם עומדים בקושי על חלקת קרח קטנה באוקיינוס הסוער.
אלי ופיצ׳ש נמצאות עדיין על אדמת הקרח, אבל הן צריכות לברוח הרחק מהאדמה שנשברה, לברוח מהקרח שממשיך להישבר, לברוח הרחק מאבא שנסחף לים הסוער.
ברוכים הבאים לעידן הקרח, הסרט. אנחנו נמצאים היום בתקופה חדשה. האמת היא התחילה כבר לפני כמה שנים. היו סימנים בדרך, ממש כמו הקרחונים שהתחילו להינמס בסרט, עוד לפני שהאדמה התחילה להישבר. אני קוראת לתקופה הזו עידן הסופר קשב™, קליט נכון? 🙂
כשאני מדברת היום על הפרעת הקשב עם הורים הם באים אלי וטוענים, שהיום כולם עם הפרעת קשב, אז מה כזה מיוחד בהפרעת הקשב, והם די צודקים. בעולם העבודה היום אנחנו בהפרעת קשב סביבתית™. גם אלו שלא נולדו עם הפרעת הקשב (הפרעת קשב זה הרי מצב ניורולוגי, נולדנו עם מוח קשב), העולם של היום, יוצר הפרעת קשב סביבתית גם למי שהיה בפוקוס כל החיים.
בעבודה שלי אני מתמודדת עם עשרות ערוצי תקשורת וכדי לעשות את העבודה שלי אני חייבת להיות בהאזנה לכולם יש לי טימס, מייל, סלאק, וואטסאפ, מערכת קריאות, 5-6 קבוצות לעקוב אחריהן ועוד עשרות פניות באישי. לזה תוסיפו את המייל הפרטי, שיחות הטלפון והוואטסאפים ממשפחה וחברים, העסק, התלמידים, ההורים, והם מגיעים בכל שעות היום כל יום. לזה תוסיפו את פגישות העבודה שתופסות חלק גדול מהיום. נראה אתכם מצליחים לעשות עבודה שדורשת ריכוז וחשיבה לאורך שעתיים בלי שיפריעו לכם. כי בסוף היום, אנחנו נמדדים בעמידה במשימות וביעדים שקיבלנו. אני יכולה להתחיל את היום עם כוונות טובות, להתיישב מול משימה שדורשת פוקוס ולהתחיל לכתוב. רבע שעה לתוך הכתיבה מגיעה הודעה על תקלה- אני עוזבת הכל והולכת לבדוק את התקלה. פתאום מגיעה הודעה בטימס מאחד הלקוחות: הוא החליט ליידע אותי שיש עוד קריאה בדרך והמצב דחוף. שעתיים אחרי, פתרתי את הכל, ואני רוצה לחזור למשימת הכתיבה שלי. אוספת את המחשבות כדי להיזכר איפה הפסקתי בפעם הקודמת וקופצת התראה, יש לך פגישת צוות שמתחילה עוד רבע שעה. אני מציצה ביומן ומגלה שאהיה עסוקה בפגישות בשלוש שעות הקרובות.
בסוף היום, יש לי קרוב לאפס יכולות ריכוז, המשימת כתיבה של היום ננטשה ובמקומה טיפלתי בשריפות, פגישות וקצת תשומת לב בבית. מחר בבוקר, אצטרך להתחיל עוד יום עבודה בתחושת לחץ קלה. יש לי משימת כתיבה שהופכת להיות דחופה ואני אצטרך לאסוף את המחשבות מחר, ולהיזכר: מה היתה המשימה, מה כבר הספקתי לכתוב ולמצוא מחדש את חוט המחשבה כדי להמשיך מהמקום שהפסקתי. המציאות הזו הופכת להיות הסטנדרט החדש לרבים מאיתנו. אלו שהיו תמיד בפוקוס, מאורגנים ומסודרים, תמיד התחילו משימות וסיימו אותם באותו היום, מעולם לא דחו, ותמיד התחילו משימות בזמן- גם הם מגלים את המציאות החדשה הזו. והכלים שעד עכשיו עבדו להם – פתאום לא עובדים.
אנשי הפוקוס (אלו ללא הפרעת הקשב) מגלים שסביבת העבודה שלהם היום היא כאוס מוחלט. הם בהפרעת קשב סביבתית ואין להם מושג איך מצליחים לעבוד ולסיים דברים בכזה כאוס.
קבלו את עידן הסופר קשב™ 🙂
אנחנו חיים את הכאוס כל חיינו, אנחנו יודעים איך להסתדר. לפעמים אנחנו מסוגלים לעבוד רק כשהכל סביבנו כאוטי ורועש. יש תינוקות שנרדמים בשקט מוחלט, וחס וחלילה שמישהו ינשום לידם הם ישר יתעוררו. יש תינוקות שנרדמים ברעש והמולה, שימו אותם במסיבה בערסל והם ירדמו בלי כל בעיה- הם זקוקים לרעש כדי להירדם. כאלה חלק מאיתנו, אנחנו זקוקים לכאוס כדי לפרוח.
אני צופה, שאנשי ההקשב, שניה מתקנת, שאנשי הסופר קשב™, הם אלה שילמדו את שאר האנשים סביבם איך לעבוד בעולם כאוטי של הסחות דעת ולהצליח. אנשי הפוקוס, ברוכים הבאים לעולם שלנו!
אבל, וזה אבל גדול, יש שני צדדים למטבע הזה, ולכן אני מדברת על אנשי הקשב ואנשי הסופר קשב™
העולם החדש הזה של הסחות הדעת מקשה עלינו, בעלי מוח הקשב, עוד יותר. האתגרים שלנו הפכו למפלצות: יש לנו הסחות דעת בכל פינה, כל הרשתות החברתיות חוטפות לנו את הפוקוס ומסרבות להחזיר, מפציצות אותנו בדופמין עד שאנחנו מגיעים לתשישות מנטלית ופיזית ולא מצליחים להגיע לעבודה על המשימות שלנו. כל ההפרעות האלו וערוצי המידע שמתרבים כל הזמן מקשים עלינו להישאר מאורגנים. אנחנו מתחילים עבודה רק כדי להפסיק בגלל עוד הסחת דעת וחוסר הארגון המובנה שלנו מקשה עלינו לחזור למשימות אח״כ. אם אנחנו מנהלים את עצמנו, מנהלים עסק, רוצים לקדם פרוייקטים אישיים שלנו, כאלה שאין להם דדליין וחרב בדמות המנהלים, זו כבר משימה עילאית שלוקחת לנו את כל האנרגיה. העולם החדש הזה של הסחות הדעת בכל מקום ולאורך כל היום, דורכים לנו על כל קשיי הקשב הרגילים ומעצימים אותם.
אם לא נסגל שיטה אחרת של התנהלות העולם החדש הזה ישאיר אותנו על קרחון קטן לבד באוקיינוס הסוער והרוח תחליט לאן היא לוקחת אותנו, לא אנחנו. בעולם החדש הזה, גם אנחנו צריכים להפוך את הקשב שלנו לסופר קשב™, וכך במקום ליפול לבורות הקשב, נוכל לדלג מעליהם בקלילות. נהפוך לסופר קשב™ ונלמד את העולם איך עושים את זה עם חיוך!
אז ברוכים הבאים לעולם הסופר קשב™, העולם שלי
אני מתרגשת שבאתם לבקר. העולם החדש שאתם מגלים, הוא מגרש המשחקים שלי כבר שנים. השאלה שלי אליכם, איך העולם החדש הזה משפיע עליכם בעבודה, בעסק, בבית?
באהבה, יעל